מנועים של מטוסים מסחריים נמצאים ביעילות מקסימלית בזמן טיסה, ואינם
אופטימליים בזמן הסעה (taxiing) של המטוס בשדה התעופה,
בין שער העלייה למטוס לבין מסלול ההמראה. לדוגמה, בהסעה טיפוסית של 17 דקות, בואינג 747
יכול לצרוך טון דלק, ולשחרר 3.2 טון של דו-תחמוצת-הפחמן, תוך כדי גרימת רעש רב.
משמע, יש לדבר משמעויות כספיות וסביבתיות, ולכן – התעשייה האווירית פיתחה את
הטקסיבוט (TaxiBot) – כלי רכב חצי-רובוטי
המסוגל להסיע מטוס מתודלק שמנועיו הראשיים כבויים. בזכות הפיתוח הזה – צריכת הדלק
יורדת מטון ל-25-30 ליטר בלבד, ופליטת דו-תחמוצת-הפחמן פוחתת מ-3.2 טון ל-60
ק"ג בלבד. חשוב, לא ?
כדי לפתח את תוכנת מחשב המשימה של ה-TaxiBot, השתמשה התעשייה האווירית
בתכנון מבוסס-מודל (Model-Based Design) באמצעות MATLAB ו-Simulink – משלב
כתיבת הדרישות, דרך מידול המערכת, המרה אוטומטית שלה לקוד C, ועד שילוב הקוד הנ"ל וביצוע וריפיקציה
שלו על ידי בדיקות Hardware-in-the-loop. הפרויקט, אגב, אף רושיין באמצעות כלי MathWorks לתקן ה-DO-178 - לחצו לפוסט בנושא הנ"ל בבלוג הזה מלפני שלוש וחצי שנים.
ואם גם אתם מעוניינים לשתף את העולם בהתנסות שלכם עם כלי MathWorks (מה שגם ייתן חשיפה למוצר שאותו אתם מפתחים) – צרו קשר איתנו בסיסטמטיקס. ואם לא, אתם מוזמנים לכתוב כאן תגובה ולספר על ההתנסות שלכם עם ה-TaxiBot, למקרה שהמראתם עם לופטהאנזה משדה התעופה פרנקפורט במטוס שכבר עבר את ההתאמות הדרושות.
