מדהים מה שהנוער של היום מסוגל לעשות אם רק נותנים לו את הכלים !

בסוף החודש שעבר ביקרה בארץ ד"ר לורן שור, אשר הינה האדם הראשון שנשכר לעבודה ע"י מנכ"ל MathWorks (היום כבר יש בחברה מעל 3,000 עובדים). במהלך 28 שנות עבודתה עד כה בחברה, פיתחה ד"ר שור כלים שונים ופונקציות רבות (imread, imwrite, diff, filtfilt, interp1, interp2, imagesc  וכו'), והיא גם מנהלת בלוג   שזוכה לחשיפה "קצת יותר גדולה" מהבלוג שאתם קוראים כרגע, אשר בו פורסם לראשונה על ביקורה הצפוי

ד"ר שור הוזמנה לארץ על מנת לשמש כ-Keynote Speaker בכנס IMVC השנתי, בו דיברה על פתרון בעיות Big Data בתחום הראיה הממוחשבת באמצעותMATLAB . פרט לכך, במהלך ביקורה ד"ר שור אף השתתפה בשני סמינרים בנושא Big Data שקיימה חברת סיסטמטיקס, וכן הרצתה במוסדות אקדמים מובילים.  בסך הכל, במהלך חמשת הימים בהם שהתה בישראל, הרצתה ד"ר שור בפני למעלה מ-1,000 איש  !

ד"ר שור מרצה בפני מאות אנשים בכנס IMVC

כיוון שאחד מתפקידי בחברת סיסטמטיקס הוא לשמש כאחראי הטכני על הפעילות מול המוסדות להשכלה, התלוויתי לד"ר שור במהלך כל ביקורה בישראל, אשר על תכנונו הייתי מופקד. אחד הביקורים המעניינים שהיו לנו היה בתיכון מטרו-ווסט ברעננה, שם נפגשנו עם ארבעה מתלמידי המגמה המדעית-הנדסית, אשר פיתחו יישום חברתי לניהול תזונה אישית - כאשר כל החלק של עיבוד התמונה לשם זיהוי סוגי מאכלים שונים פותח עם תוכנת MATLAB. כן, הם החלו להשתמש ב-MATLAB בכיתה י"א  !

פרויקט ה-CalCam, לחצו להגדלה

ד"ר שור ואני שמחנו להצטלם יחד עם ארבעת השמיניסטים המוכשרים, אחראי המגמה הדר טל ומנהל בית הספר אמנון בר נתן, שאף העניק לנו שי צנוע - דגל בית הספר שבמרכז התמונה - לאות תודה על הסיוע לפרוייקט.

מנהל בית הספר (מימין), ד"ר שור (שלישית מימין), אחראי המגמה (שני משמאל), אני (משמאל) ומפתחי פרויקט ה-CalCam

אם זו לא דוגמה ל-MATLAB with Fun, כשם הבלוג הזה, אז אני לא יודע מה כן :)

מנהל מוצרי עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת של חברת MathWorks ביקר בישראל

ברוס טננבאום, מנהל מוצרי עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת של חברת MathWorks, ביקר בישראל בתחילת החודש לרגל כנס הראיה הממוחשבת הישראלי השנתי IMVC שמתקיים זו השנה החמישית ברציפות. במסגרת הכנס הרצה טננבאום בפני מאות מהנדסים וחוקרים על "המעבר ממחקר בתחומים עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת, למימושים בעולם האמיתי".

טננבאום במהלך הרצאתו בכנס IMVC, לחצו להגדלה

פרט להרצאתו בכנס, קיים טננבאום 8 פגישות עם עשרות משתמשים שונים של כלי MathWorks בארץ, מחברות מובילות מהשוק הרפואי, הביטחוני והאלקטרוני. בפגישות הדגים האמריקאי את היכולות החדשות של כלי עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת של חברת MathWorks, ושמע את הדרישות השונות של הלקוחות הישראלים ליכולות נוספות שהיו רוצים לראות בכלים.

בין הדוגמאות שהציג טננבאום במהלך ביקורו ניתן למנות דוגמה לזיהוי תווים (OCR), דוגמה לרגיסטרציה של תמונת IR עם תמונה הנרכשת ממצלמת אינטרנט פשוטה (Intensity-Based Registration), דוגמה לגילוי אוטומטי של פנים (אלגוריתם Viola-Jones) ועקיבה אחריהם (בשיטת (KLT, דוגמה ליכולת להאיץ אלגוריתמי עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת באמצעות שימוש בכרטיס המסך (GPU) או באמצעות המרה אוטומטית שלהם לקוד C (בעזרת MATLAB Coder, יכולת אשר שופרה משמעותית בגרסת R2014a), דוגמה לשימוש בפיצ'רים לצורך מציאת אובייקט בתמונה, דוגמה לשערוך פרמטרים אינטרינזים ואקסטרינזים של מצלמה (Camera Calibration), דוגמה לביצוע סגמנטציה של תמונה תוך שימוש בשיטת Active Contours, ודוגמה לזיהוי מחוות.

בדוגמת זיהוי המחוות, יצר האמריקאי skeleton בסביבת MATLAB בזמן אמת, תוך שימוש במערכת חישת-התנועה Kinect (המבוססת על טכנולוגיה של חברת פריים-סנס הישראלית , שנרכשה לאחרונה על ידי חברת Apple). על סמך ה-skeleton מצא האלגוריתם את ידו של המצולם, ותוך שימוש בפעולות מורפולוגיות ו-Blob Analysis – הצליח לקבוע האם האדם מסמן בידו "אבן", "נייר" או "מספרים". בתמונה למטה ניתן לראות את טננבאום מדגים את האלגוריתם בזמן אמת – המצולם מסמן "מספרים", בחלון התצוגה השמאלי מסומן בירוק מרכז הכובד של היד ומסומנות באדום שתי האצבעות אשר זוהו, ובחלון התצוגה הימני מוצגת התמונה הנרכשת בזמן אמת, ועליה ה-skeleton (באדום), אזור היד (ריבוע צהוב), וחיווי המעיד על כך שהאלגוריתם גילה שהאדם בחר ב"מספרים" (scissors). 

טננבאום מדגים זיהוי מחוות, לחצו להגדלה

"זה היה הביקור הראשון שלי בישראל, והוא היה מוצלח במיוחד", סיכם ברוס טננבאום את השבוע העמוס שעבר, "אני בטוח שבמהלך השבוע הזה נחשפו עוד ועוד אנשים ליכולות המתקדמות של כלי MathWorks בתחומים רכישת תמונה (Image Acquisition), עיבוד תמונה (Image Processing), ראיה ממוחשבת (Computer Vision System Toolbox), המרה אוטומטית של קוד MATLAB לקוד C (MATLAB Coder), האצת ביצועי אלגוריתמים (Parallel Computing Toolbox), ניתוח והצגת מידע גיאוגרפי (Mapping Toolbox) וכו'. גם אני למדתי המון על צרכי השוק הישראלי, ואני מאמין שהדרישות השונות שהועלו יקבלו מענה בגרסאות הקרובות של כלי MathWorks. התרשמתי מאוד מהרמה המקצועית של האנשים עימם נפגשתי ומהדברים שאותם הם מפתחים, ואני כבר מצפה לביקור הבא שלי בישראל".

כל הדוגמאות בהן עשה טננבאום שימוש נמצאות ברשותי, במידה ותרצו לקבל אותן או שאגיע על מנת להציגן אצלכם, אנא כתבו לי ל-  royf@systematics.co.il

חוויית משתמש

הבלוג הזה פועל כבר שלוש וחצי שנים, ובכל התקופה הזו נמנעתי מלקדם אירועים טכניים של חברת סיסטמטיקס, מעסיקתי, המפיצה של כלי MATLAB & Simulink בישראל. אבל האירוע שמתוכנן ל-10/9/13 הוא באמת משהו מיוחד.

מידי שנה סיסטמטיקס מקיימת עשרות אירועים טכניים למשתמשי MATLAB ו-Simulink בישראל, ובכולם מרצים מהנדסי האפליקציה של החברה. אבל ב-10/9/13 – מהנדסי האפליקציה של החברה יישבו בקהל, בשעה שעל הבמה יעמדו לא אחרים מאשר המשתמשים בכלים ! וליתר דיוק – למעלה מ-20 משתמשים בכלים מחברות שונות !

המרצים, מהתעשייה והאקדמיה, יספרו על האתגרים שניצבו בפניהם בתהליכי המחקר והפיתוח, וכיצד התגברו עליהם בעזרת כלי MathWorks או כלים אחרים. תחילת הכנס תתקיים במליאה, כאשר לפני ארוחת הצהרים יתפצלו הנוכחים בין 3 מסלולים מקצועיים – עיבוד אות ותמונה, בקרה ורובוטיקה, ורכישת מידע ועיבודו. הנה דוגמה לתוכן של אחת מההרצאות, מתוך אתר הכנס (לחצו להגדלה):

ההשתתפות באירוע, כמו תמיד, היא ללא עלות, אך מחייבת הרשמה מראש. למידע נוסף על הכנס ולהרשמה – לחצו כאן.

 

לא רק שואב אבק | דברים ש-MATLAB ו-Simulink יכולים לגרום לרובוט לעשות

כמו לפני שנתיים, גם בסוף החודש שעבר השתתפתי בכנס השנתי של חברת MathWorks לעובדי החברה ומפיצי הכלים שלה. גם השנה התקיימה תערוכה של אפליקציות שפיתחו המהנדסים השונים של החברה באמצעות MATLAB ו-Simulink, ואת תשומת ליבי משכה הדגמה מעניינת במיוחד, במסגרתה רובוט חיקה במהירות תנועות של אדם אשר צולם בעזרת מערכת חישת-התנועה Kinect (המבוססת על טכנולוגיה של חברת פריים-סנס הישראלית). הנה סרטון קצר:

ולמי שלא מצליח לראות את הסרטון, הנה רצף תמונות (ניתן ללחוץ כדי להגדיל):

הרובוט המופיע בסרטון ובתמונות הוא NAO, רובוט משוכלל הניתן לתכנות, פרי פיתוח של Aldebaran Robotics, אשר לדברי החברה נמצא בשימוש במאות אוניברסיטאות יוקרתיות ומעבדות מחקר ברחבי העולם. גובהו של הרובוט 57 ס"מ, והוא בעל 25 דרגות חופש, דבר המאפשר לו לבצע תנועות אנושיות. כאמור, בהדגמה שניתן לראות למעלה השתמשו ב-MATLAB ו-Simulink כדי להעביר את המידע שהתקבל ממערכת חישת-התנועה Kinect בתור הוראות לרובוט NAO, במטרה שיחקה במהירות את תנועות האדם אשר ניצב לידו. כיצד עשו זאת?

מודל ה-Simulink אשר שימש לכך מופיע למטה (חלק עליון), והוא עושה שימוש באתר שיתוף הקבצים של MathWorks, בו יש סט של בלוקי Simulink תחת השם Simulink Support for Kinect. אוסף בלוקים זה מאפשר לקחת בקלות את המידע מה- Kinect של מיקרוסופט (או ממערכת Xtion PRO של Asus), להכניסו לתוך Simulink (צד ימין למטה) ולייצר skeleton (צד שמאל למטה), וכל זה קורה בחצי השמאלי של המודל (כלומר בצד שמאל של החלק העליון).
Level-2 MATLAB S-Function (מסומן בחץ ירוק בחצי הימני של המודל) לוקח את ה-skeleton וממיר אותו לזוויות למפרקים הנשלחות כהוראות לרובוט בעזרת ה-API של Aldebaran Robotics.

קשה היה להישאר אדיש מול ההדגמה הזו, ואפילו קליב מולר, ממציא ה-MATLAB, ניסה ללמד את הרובוט מספר תנועות:

מה דעתכם על ההדגמה הזו? האם אי פעם השתמשתם בכלי MathWorks כדי לשלוט על חומרה? ומתי לאחרונה כתבתם S-Function בעצמכם?

אז מה היה לנו ?

הבלוג MATLAB with Fun יחגוג בחודש הבא 3 שנים להיווסדו, וזה זמן טוב לעשות כמה סיכומים.

כפי ששמתם לב, בשנה האחרונה הוכפלה תדירות פרסום הפוסטים, ונעשה מאמץ לשחרר אותם במועדים קבועים (תחילת חודש ואמצע חודש). על מנת לייצר כמות כה גדולה של תכנים מקצועיים מעניינים ומגוונים במועדים הקבועים, נעזרתי לא מעט במהנדסי אפליקציה העובדים לצידי, ואני חייב לציין שלמדתי הרבה מהתכנים שהם העבירו לי, ואני מקווה שגם אתם הפקתם מכך תועלת.

בין היתר, יכלתם לקרוא ב-2012 על החידושים בכלי MATLAB ו-Simulink בשתי הגרסאות שיצאו במהלכה (R2012a, R2012b), על יכולות של כלים שונים (כלי אופטימיזציה, כלים לשוק הפיננסי, Wavelet ,SimEvents וכו'...) ועל דרכים ליעל את שיטות העבודה, הקוד והסימולציות שלכם
(System Objects, Simulation Data Inspector, Model Referencing, האצת ביצועים באמצעות FPGA וכו'...). ואפילו יכלתם להוריד קוד MATLAB המסמלץ את פעולת מערכת כיפת ברזל !

העלאת מספר הפוסטים בחודש הביאה לעלייה מרשימה בנתוני הגלישה בבלוג, על פי אתר Google Analytics. בהשוואה ל-2011, חלה ב-2012 עליה במספר הביקורים
בבלוג (31%), במספר המבקרים הייחודיים בו (37%), במספר הדפים הנצפים
בו (33%), בזמן הביקור הממוצע באתר (17%) ובמספר התגובות (88%, הפוסט הכי מטוקבק, אגב, הוא "גילוי פנים בעזרת MATLAB" – קיבל 11 תגובות בחצי שנה).

לפני כשלושה חודשים, הבלוג אפילו הוזכר במסגרת הבלוג "MATLAB Spoken Here" של חברת MathWorks, בפוסט שעסק בקהילות MATLAB ברחבי העולם !

לסיום, הנה רשימת חמשת הפוסטים הנקראים ביותר מאז השקת הבלוג, מהפופולרי ביותר והלאה, אתם מוזמנים לקרוא את אלה שפספסתם:

1. כנגד ארבעה System Toolboxes דיברה תורה (פורסם לפני 20 חודשים)

2. כל המוסיף גורע מזמן הריצה (פורסם לפני 18 חודשים)

3. כיפת ברזל (פוסט של אריאל רובננקו שפורסם לפני 12 חודשים)

4. מה חדש ב-MATLAB ו-Simulink בגרסת R2012a ? (פורסם לפני 10 חודשים)

5. MATLAB 8 ו-Simulink 8 כבר כאן ! (פורסם רק לפני 4 חודשים וכבר במקום החמישי, מסתמן כלהיט היסטרי...)

אשמח לקבל למטה פידבקים על הבלוג, ובכל מקרה - שתהיה לכולנו שנה אזרחית חדשה לא פחות מעניינת מקודמתה, בגזרת ה-MATLAB כמובן...

הבחירות כבר כאן | אפשר לבחור בין שתי טכנולוגיות של SimMechanics

"הרשו לי לפנות את הבמה בפוסט הזה פעם נוספת לטובת רוני פאר, אשר עובד יחד עמי בחברת סיסטמטיקס והתארח בבלוג הזה מספר פעמים, האחרונה שבהן – לפני חודש וחצי".

אם אתם משלבים מערכות מכניות/אלקטרוניקה/בקרה או עובדים בתחום המכשור התעשייתי, בתעשייה הבטחונית, בתעשיית הרכב, בתחום המכשור הרפואי או בעולם הרובוטיקה - כדאי לכם להמשיך לקרוא. בגרסת R2012a בוצע עדכון משמעותי למוצר SimMechanics, ונוספה לו טכנולוגיה המהווה למעשה תחליף מלא לטכנולוגיה הישנה של המוצר הזה. כיום, מוצר זה כולל את שתי הטכנולוגיות, תחת שתי ספריות שונות, והמשתמשים יכולים לבחור באיזו גרסה לעבוד (השמות שלהן הם 1G עבור הטכנולוגיה הישנה ו-2G עבור החדשה). פוסט זה יעסוק בעיקר בטכנולוגיה החדשה.

רק רגע, מה זה בכלל ה-SimMechanics הזה?

SimMechanics הוא חלק מכלי המידול הפיסי של MathWorks, ואחד מהכלים הותיקים שלה (משנת 1996 לערך). מטרת המוצר הזה היא להקל על מידול וסימולציה של מערכות מכניות קשיחות תלת-מימדיות. הדוגמה הפשוטה ביותר היא זרוע רובוטית – כלומר מספר חלקים מכניים המחוברים ביניהם במפרקים סיבוביים – היכולה לנוע במרחב התלת-מימדי. SimMechanics מאפשר לאפיין את החלקים השונים (מסה, אינרציה ותכונות מכניות אחרות), את צירי החופש והתנועה (סיבוב, תנועה קווית, בורג וכו'), את הסביבה (גרביטציה למשל) ואת האינטראקציה עם הסביבה (כוחות המופעלים על החלקים, חיכוך/שיכוך ועוד). והיתרון הגדול ביותר של SimMechanics הוא שהכלי מאפשר למתכנן להתמקד ב"בעיה" ולא ב"מתמטיקה". כלומר במקום לכתוב הרבה נוסחאות – פשוט גוררים בלוקים, מחברים אותם ולבסוף מריצים את הסימולציה, וכל המשוואות נפתרות בעזרת המנוע של SimMechanics "מאחורי הקלעים".

למה MathWorks הוסיפה טכנולוגיה חדשה לכלי?

הטכנולוגיה הישנה פותחה בצורה מאד בעייתית, שהקשתה על הוספת יכולות ומודולים חדשים שביקשו המשתמשים בכלי (ויזואליזציה טובה יותר, יכולות של שילוב גופים גמישים, הוספת מתמטיקה של "התנגשויות" בין חלקים וכו'). לאנשי הפיתוח של MathWorks לקח הרבה זמן לעשות אפילו שדרוג קטן במוצר, ולכן במקום להמשיך ולהשקיע את הזמן הזה, הוחלט לעשות "cut" ולהחליף את כל המנוע המתמטי במנוע חדש, אשר נעזר בטכנולוגיה של Simscape – התשתית לכל כלי המידול הפיסי של MathWorks.

מה החידושים בטכנולוגיה החדשה?

• הגדרה פשוטה ונוחה יותר של גופים - יש מגוון של גופים מוכנים (גליל, אליפסה, כדור וכו').

• חישוב מסה ואינרציה בצורה אוטומטית ופשוטה.

• המערכת רצה חלק ומהר יותר.

• הגדרה של צירים ותנועה יכולה להיעשות ישירות באמצעות MATLAB – לרבות שילוב של "קדחים" בגוף. הדבר מאפשר יכולות הקיימות בתוכנות תיב"מ (במידה ואין אחת זמינה).

• חיבור גופים בסיסיים ליצירת אחד חדש, ללא שימוש ב"ריתוך" ביניהם. אין צורך להגדיר משוואות.

• אנימציה משופרת באמצעות ה-Mechanics Explorer, אשר בין יתרונותיה:
.     o מספר Views שונים בו-זמנית.
.     o האנימציה נשמרת ללא צורך בהרצה חוזרת של המודל.
.     o אפשר לשלוט על מהירות העדכון של האנימציה, אפשר לעשות Rewind, להריץ צעד-צעד וכו'.
.     o שמירה של סרטונים.
.     o "עץ גרפי" של חיבור החלקים וכיצד הם משוייכים אחד לשני, המזכיר את ה-Browser של Windows.

• שמירה אוטומטית (Logging) של כל הנתונים של ריצת הסימולציה, ללא חיבור חיישנים וסנסורים!

• דרגות החופש (ה-Joints) מכילות כבר בתוכן את החיישנים, ולכן אין צורך בהרבה בלוקים חיצוניים.

• ניתן לחבר בין בלוקים של הגרסה הישנה לבלוקים של הגרסה החדשה – עם כמה מגבלות.

מה המגבלות בהשוואה לגרסה הקודמת?

נכון לגרסה השניה של הטכנולוגיה החדשה (זו שנכללת בגרסת R2012b של כלי MathWorks) מרבית היכולות הקיימות בטכנולוגיה הישנה קיימות גם בחדשה. בגרסה השניה, למשל, ניתן כבר לייצר קוד C מתוך המודלים (באמצעות ה-Simulink Coder) ואף ניתן לייבא מודלים מתוך תוכנת תיב"מ (כמו SolidWorks).

עם זאת עדיין יש מספר חוסרים:
1. מגוון נמוך יותר של Joints (דרגות חופש).
2. לא ניתן להגדיר תנועה, ואז לפתור את הבעיה ההופכית, אלא רק להפעיל באמצעות כוחות.
3. אין שיטה אוטומטית לשדרוג מודלים מהטכנולוגיה הקודמת לחדשה, אך אנשי הפיתוח עובדים על כך.

 לסיכום, יותר מאי פעם, השימוש ב-SimMechanics מאפשר כעת:

• חסכון אדיר בזמן – במקום לכתוב משוואות ניתן פשוט לחבר חלקים.

• יבוא מודלים קיימים מתוכנת תיב"מ, לשם יצירת מודל מערכתי רחב יותר, הכולל גם מערכות אלקטרוניות ומערכות בקרה.

• שימוש חוזר במודלים שפותחו בעזרת כלי זה.

• ויזואליזציה מדהימה המאפשרת לראות בדיוק מה קורה בכל שלב נתון.

• בחירה בין שתי טכנולוגיות שונות.

• חיבור פשוט ל-MATLAB, Simulink ו-Simscape.

• אפשרות למקבל סימולציות, להשתמש בסקריפט לשינוי פרמטרים ולייצר קוד C מתוך המודלים.


האם אתם משתמשים ב-SimMechanics ? אם כן, האם כבר עברתם לטכנולוגיה החדשה ?

בעזרת השם | על השינויים בשם החברה המפתחת את MATLAB ובלוגו שלה לאורך השנים

בחודש שעבר העברתי הרצאה בנושא MATLAB באחד מהמוסדות האקדמים המובילים בארץ, ולאחר מכן התפניתי לשוחח עם כמה מהמשתמשים במשרדים שלהם במטרה לסייע להם לייעל את מחקריהם. באחת מאותן שיחות, נדדו לפתע עיני אל מרומי ארון הספרים שהיה במשרד, שם זיהיתי פרטי אספנות יקרי ערך – חוברות ישנות במיוחד של חברת MathWorks. למעשה, בתקופה שבה אותן חוברות יצאו לאור, שם החברה לא היה MathWorks, וגם לא השם שקדם לשם זה (The MathWorks), אלא שם ישן יותר – The Math Works (שלוש מילים, או ארבע אם אתם סופרים את ה-Inc).

בעוד שאצל אדם סביר אותם ספרים לא היו מעוררים עניין רב, אצל אדם סנטימנטלי ופריק-MATLAB שכמוני הם גרמו מיידית להפסקת השיחה עם המשתמשים, והתחלה של סדרת צילומים של החוברות, למען התיעוד ההיסטורי, כמובן...

שימו לב, למשל, למדריכי המשתמש בכלים Image Processing Toolbox
MATLAB Compiler ו- Partial Differential Equation Toolbox (האחרון עוד באריזתו המקורית!). הנה התמונות :

ולאור השקתו של MATLAB 8 בחודש שעבר והסקירה שפורסמה בבלוג זה על הפיצ'רים החדשים במשפחת כלי MATLAB, מה תגידו על החוברת המתארת את הפיצ'רים החדשים במשפחת כלי MATLAB בגרסה 5.2, אשר ישנה בכ-20 גרסאות מזו החדשה?

פריט ארכיוני זה כמובן שרק עודד אותי להמשיך ולחטט (ברשות המארחים, כמובן...), וכך מצאתי גם את החוברת המכילה את הפי'צרים החדשים בגרסה 4 (!) של תוכנת MATLAB, הנה התמונות:

חדי העין מביניכם ודאי הבחינו בשתי התמונות האחרונות בהבדלים בין הממברנות בשני הלוגואים השונים של חברת MathWorks. למעשה, לשני סוגי הממברנה הללו קדמו שני סוגים אחרים, כפי שניתן לראות בתחתית סקירה שהכין ד"ר Cleve Moler, האדם שהמציא את תוכנת MATLAB, אשר משמש כיום כמתמטיקאי הראשי של החברה. היה לי את הכבוד לפגוש את האיש הזה מספר פעמים, האחרונה שבהן לפני כשנתיים, ואני חושב שכל משתמש MATLAB סנטימנטלי כמוני יהנה מקריאת הסקירה הנ"ל, המתארת את קורותיה של חברת MathWorks מימיה הראשונים, או בעצם את קורותיה של חברת The Math Works...

האם יש ברשותכם ספרות עתיקה יותר של MATLAB מזו שמופיעה למעלה? מאיזו שנה אתם משתמשים ב-MATLAB ?

כלי כלי

כל אחד שקורא את הבלוג הזה יודע מה זה MATLAB.
אך כמה מהכלים האחרים של חברת MathWorks אתם מכירים ?
ל-MathWorks קרוב ל-100 כלים, אז לנוחיותכם - מצ"ב קישור למסמך* שהוכן על ידי מהנדסי האפליקציה של סיסטמטיקס, המרכז את כל הכלים השונים של חברת MathWorks, עם הסברים בעברית על כל כלי ורשימת הכלים הדרושים להפעלת כל אחד מהמוצרים.

באילו מהכלים המופיעים במסמך אתם משתמשים? האם הופתעתם לגלות כלים שלא חשבתם שקיימים?

* המסמך מעודכן נכון לגרסת R2012a, וכמו שאומרים - טעות לעולם חוזרת...

הכל חוץ מקפה

בסוף ינואר ערכה MathWorks בבוסטון המושלגת את אירוע הפתיחה השנתי שלה לעובדים ומפיצים. בין שלל ההרצאות המעניינות על הכלים השונים, התקיימה תערוכה של אפליקציות שפיתחו המהנדסים השונים של החברה באמצעות MATLAB ו-Simulink. כפי שתיווכחו, אין גבול לדברים שאפשר לעשות עם כלי MathWorks.

למשל, ניתן היה להתרשם בתערוכה ממערכת המסוגלת לפתור תשבצי סודוקו ע"י צילום התשבץ עם מצלמה פשוטה, הזרמת התמונה לתוך MATLAB  באמצעות Image Acquisition Toolbox, זיהוי הספרות, פתרון התשבץ (קראו את הפוסט של רוני בנושא או את הפינה של קליב מולר, ממציא ה-MATLAB), והצגת התוצאה על גבי המסך:

אגב, מולר עצמו הסתובב בתערוכה והתרשם מאוד מ"הילדים שלו". יגאל ירוסלבסקי (מהנדס אפליקציה המתמחה ביצירת קוד HDL מתוך כלי MathWorks) ואני ניצלו את ההזדמנות כדי להצטלם איתו לתמונה למזכרת (יגאל מימין, מולר במרכז).

אפליקציה מגניבה נוספת פותחה ע"י ברט שולסון, אשר אולי מוכר לכם מהבלוג הסוקר כל מיני פונקציות מעניינות שמשתמשים ברחבי העולם העלו לקהילת משתמשי MathWorks. ברט מצא פתרון לבעיה המוכרת לכולנו של ספירת המטבעות שבארנק על מנת לדעת כמה כסף בסה"כ יש לנו. באמצעות מצלמה הוא מצלם את כל מה שיש לו בתא הקטן בארנק, התמונות מוזרמות ל-MATLAB (אתם כבר יודעים איך), האגלוריתם זורק החוצה אלמנטים שאינם עגולים (כמו כרטיס קולנוע), מחשב את השטח של כל מטבע ביחס לשטח ידוע (הנייר הלבן משמש לצורך הכיול), וסוכם את סכום המטבעות בהתאם למפתח גדלים ידוע מראש. בימים אלה ברט ואני עובדים על גרסה שתצליח לסכום מטבעות ישראלים, אבל אני קצת חושש שאם אשאיר את המטבעות האלה בלי השגחה בתערוכה, מהר מאוד הסכום הכולל שלהם יירד לאפס.

ההדגמה שזכתה להתעניינות הכי רבה היא זו שמצליחה לפתור קוביה הונגרית ע"י שימוש ב-MATLAB. גם פה, מצב הקוביה מצולם ע"י מצלמה פשוטה ומוזרם לתוך MATLAB, התוכנה מחשבת מה הדרך המהירה ביותר לפתרון הבעיה, ומעבירה את ההנחיות לרובוט המסובב את הקוביה והופך אותה.

מה הדבר הכי מעניין שעשיתם עם כלי MathWorks? האם ידעתם שהחל מגרסת R2010b ה-Image Acquisition Toolbox תומך גם בסטנדרט GigE Vision? האם שיערתם שהשיא העולמי של פתרון קוביה הונגרית עומד על 6.77 שניות? ניסיתם פעם להמיר קוד MATLAB או מודל Simulink ל-vhdl או verilog?